גזר דין בתיק תפ"ח 49775-07-11

אנו אוסרים פרסום שמה של המתלוננת או כל פרט אחר שעלול להוביל לזיהוייה.

ההליך

1.      הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות, בעבירת אינוס לפי סעיף - 345 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן "החוק"), וזוכה מעבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

העובדות על פיהן הורשע הנאשם, היו כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום עבד הנאשם כמעסה במלון באילת. בתאריך 23.07.11 הגיעה המתלוננת לספא המלון לקבלת טיפול "עיסוי משולב", נכנסה בליווי הנאשם לחדר הטיפולים. לבקשת הנאשם, הסירה את התכשיטים שענדה ונשארה בתחתוניה בלבד, נשכבה על בטנה על מיטת הטיפולים בחדר, כשפניה מופנים לרצפה, הנאשם כיסה אותה במגבת מאזור הכתף ועד לברכיים, החל בעיסוי גופה, ולאחר שהשלים את עיסוי רגליה, החל בעיסוי גבה התחתון. בהמשך הוריד את תחתוניה, תחילה עד לירכיים ולאחר מכן הסירם לגמרי, עיסה את הגב התחתון, החל ללטף את אזור איבר מינה, הכניס את ידו מאזור הישבן לכיוון אבר המין, והחדיר אצבע אחת או שתיים לתוך איבר מינה. לאחר שהמתלוננת הביעה בפני הנאשם את מורת רוחה מהמעשה המתואר, פנה הנאשם למתלוננת והפציר בה כי לא תדווח על המעשה, שמא יסתבך.

תסקיר נפגעת העבירה

2.      מתסקיר נפגע העבירה שהוגש אודות המתלוננת עולה כי מדובר בבחורה בת 26, רווקה המתגוררת עם אמה ואחיה. בתסקיר מתוארת בהרחבה השפעת הפגיעה במתלוננת, ממנה עולה כי המדובר בפגיעה חמורה ורבת היקף אשר גרמה למתלוננת נזקים רבים. אופי ואירוע הפגיעה המינית גרמו לה לאבד ביטחון בעצמה, בערכיה וביכולתה לזהות נכונה אנשים ומצבי סיכון וגרמו לה להרגיש לא מוגנת. תחומי הנזק קשים ומשפיעים מאוד על איכות חייה המלווים כיום בהתקפי חרדה ובתלות רבה שלה בקרובים לה נזקים אלה באים לידי ביטוי אף בשינוי בהרגלי הבילוי של המתלוננת שמקפידה לא להישאר לבד ולא להימצא לבד בשעות הערב מחוץ לבית, מצב שמגביר את התלות שלה בסובבים אותה וגורם לאיבוד חלק משמעותי מהיכולת הבסיסית של המתלוננת לעצמאות ולהנאה. עוד עולה מהתסקיר כי בעקבות המקרה חווה המתלוננת קשיי אמון ביחס לגברים, בפרט. והיא חשה רתיעה מכל מגע ולו אקראי של גבר בגופה.  כמו כן, מתקשה המתלוננת להשקיע בקידומה התעסוקתי והשהתה את תכניותיה ללימוד מקצוע האופנה.

עורכת התסקיר אף ציינה את הקושי של המתלוננת להיעזר בגורמי הטיפול העומדים לרשותה וכי היא מסתפקת בשיחות טלפון עם המתנדבות בקו החירום לנפגעות תקיפה מינית, זאת מאחר והיא מתקשה לפנות משאבים רגשיים לצורך עיבוד הטראומה ומתוך חשש שאנשים נוספים ידעו על הפגיעה שחוותה. מצב זה, לדעת עורכת התסקיר, מהווה סיכון למצבה הנפשי והתפקודי בהמשך, כאשר במצבים של חשיפה מחדש למשבר או פגיעה, היא עלולה להגיב באופן רגרסיבי בעיקר לאור גילה הצעיר. המתלוננת הבהירה בפני עורכת התסקיר את החשיבות שהנאשם ייענש באופן שייתן הכרה לחומרת מעשיו, לנזקים שגרם לה ותרתיע אותו מלפעול בדרך דומה בעתיד כלפי נשים אחרות. בסיום צוין בתסקיר כי אישור והכרה של בית המשפט לפגיעה ולנזק שנגרמו למתלוננת על ידי הנאשם במסגרת גזר הדין שיוטל עליו ובין היתר על ידי פיצוי משמעותי, יוכלו לסייע למתלוננת לפנות כוחות לשיקומה.

התסקיר בעניינו של הנאשם

3.      מתסקיר שירות המבחן של הנאשם עולה כי הנאשם בן 48, גרוש ואב לשתי בנות בגילאי 20 ו- 23 שנים. בהיות הנאשם כבן שנה חלה בדלקת קרום המוח, בעטיה נפגעה שמיעתו ומאז הוא סובל מחרשות. לדבריו, הוריו עשו מאמצים רבים בגידולו כילד בעל צרכים מיוחדים והקפידו לשלבו במוסדות חינוך פורמאליים. הוא הביע הערכה רבה להוריו ותיאר את מערכת היחסים בין הוריו תקינה ללא גילויי אלימות. לדבריו, סיים 12 שנות לימוד והינו בעל תעודת בגרות מלאה. כמו כן התנדב לשירות צבאי ושירת במשך 3 שנים והתנהגותו הייתה ראויה לציון.

לדבריו, בהיותו בן 24 נישא לאשתו הראשונה, על רקע עבודתה עברו להתגורר באילת, שם נולדו לו שתי בנותיו. כעבור מספר שנים המשפחה עברה לגור בכרמיאל. מספר שנים לאחר מכן התגרשו בני הזוג ולפני כשמונה שנים החל קשר זוגי בן הנאשם ובין בת זוגתו כיום. לפני כשנתיים עברו בני הזוג להתגורר באילת. במהלך השנים גילה הנאשם יציבות תעסוקתית, לדבריו במשך 14 שנים עבד בהנהלת חשבונות, בייעוץ מס וכסוכן מכירות. בשנת 2003 החליט ללמוד רפואה סינית ועיסוי רפואי. בשנת 2007 החל לעבוד בתחום העיסוי. מעיון ברישומו עולה כי אין לו עבירות קודמות. הנאשם שלל בעיות בריאותיות נוספות או רקע פסיכיאטרי קודם. כן שלל שימוש בסמים ו/או אלכוהול. בהתייחסותו להתפתחותו המינית תיאר הנאשם כי התפתח באופן טבעי ובדומה לבני גילו. באשר למערכת יחסיו הזוגית עם בת זוגתו הנוכחית תיאר מערכת יחסים תקינה. עורכת התסקיר התרשמה כי מדובר במערכת יחסים זוגית המאופיינת בתלות רגשית של שני בני הזוג וכי הנאשם נוטה להציגה כמערכת יחסים אידיאלית ומתקשה להתייחס לעומק לחלקים הבעייתיים בה.  

לעניין ביצוע העבירה, הנאשם מכחיש את ביצועה. לדבריו מדובר בעלילת שווא והוא התקשה להתייחס למשמעות הפגיעה במתלוננת. הנאשם הביע תסכול מהאופן בו חקרה אותו המשטרה וציין כי לא קיבל התייחסות מתאימה לאדם חירש.

הנאשם ציין כי הוא רואה בעיסוי פעולה המאפשרת ריפוי ומתן מענה רפואי וכי אינו תופס את גוף האישה כאובייקט מיני.

בת זוגו של הנאשם תארה אותו בפני עורכת התסקיר כאדם טוב, עדין ומתחשב. אף אחותו הגדולה תיארה את הנאשם באור חיובי וציינה כי הוא אדם נחוש ואסרטיבי שכנגד כל הסיכויים הצליח לממש את עצמו. היא בכתה רבות וציינה כי התקופה האחרונה הייתה קשה מאוד עבורה וכי היא חוששת להשלכות האירוע על המשך חייו של הנאשם וכי כל המאמצים שהשקיע בחייו ירדו לטמיון.

עורכת התסקיר התרשמה כי הנאשם בעל אינטליגנציה תקינה ובעל יכולת מילולית תקינה. כמו כן, התרשמה כי הנאשם  בעל כוחות חיוביים ועל אף מוגבלותו הצליח להשתלב במסגרות השונות במהלך חייו. עוד התרשמה כי על רקע מוגבלותו פועל במעשיו להשגת תחושת שייכות וערך. הדבר בא לידי ביטוי בהתנדבויותיו הרבות ובשאיפתו לרפא אחרים. הנאשם נטה להציג עצמו באופן חד צדדי והתקשה להתייחס לחלקים המכשילים בחייו. להערכת עורכת התסקיר הדבר נובע מתחושת החוזק שפיתח במהלך השנים למען הישרדותו אשר מקשה עליו להציג חולשותיו ואינה מאפשרת לבחון את נסיבות מעורבותו הפלילית או את האפשרות להתערבות טיפולית- ועל כן התסקיר נמנע מהמלצה טיפולית.

הערכת מסוכנות 

4.      מחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות עולה בנוסף למתואר לעיל כי הנאשם התקשה לשתף באופן נרחב בעולמו הפנימי מיני. הוא ניסה להציג חזות נורמטיבית של אדם ללא בעייתיות תפקודית, מינית ורגשית כלשהי. הוא נטה להדגיש את החלקים החיוביים בהתנהגותו ובאישיותו. כמו כן התרשם עורך התסקיר כי הנאשם העיר הערות מכוונות לעורר אצל הבודק אמפתיה לסבלו האישי, הן עקב פתיחת ההליכים המשפטיים כנגדו והן בגין היותו חירש. בכל הנוגע למעורבותו הפלילית גילה הנאשם עמדה הגנתית והציג גישה קרבנית. הוא הכחיש את ביצוע עבירת המין המיוחסת לו והשליך את האחריות לפתיחת ההליכים המשטרתיים והמשפטיים כנגדו, על המתלוננת. הנאשם ביטא חרדה מהאפשרות שיוטל עליו עונש מאסר שריצויו בפועל, ולא הביע חרטה על מעשיו או אמפתיה כלפי המתלוננת. לדעת עורך התסקיר, חוסר התובנה למשמעות מעשיו אינה מאפשרת לשלול מצבי סיכון עתידיים,  ועל אף האמור, הסבל המצטבר של הנאשם בגין פתיחת ההליכים כנגדו, שהותו במעצר ובמעצר בית תקופה ממושכת, מורא החוק ואימת הדין, מהווים גורמים מרתיעים משמעותיים ביותר עבורו. הערכת המסוכנות היא "נמוכה- בינונית".

עדי הגנה

5.      מטעם הנאשם העידו בן דודו, אחותו וחבריו לעבודה, אשר אמרו כי ילדותו הייתה קשה,  ובמשך כל חייו היה במלחמת הישרדות לאור מוגבלותו הרפואית. חרף נסיבות אלו, התנהג בצורה נורמטיבית וניסה להשתלב בחברה, העדים הדגישו את רצונו של הנאשם שלא להוות נטל על החברה ואת העובדה כי התנדב בארגונים שונים. אחותו הגדולה אף ציינה כי הורי הנאשם לא מודעים להליך זה וכי באם הדבר ייוודע להם יגרם להם סבל רב.

      טיעוני הצדדים לעונש